Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 47b
אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין כְּגִידּוּלִין דָּמֵי, לָא שְׁנָא הוּא וְלָא שְׁנָא חֲבֵרוֹ.
Traduction
Or perhaps the prohibition on replacement produce in the mishna is due to the fact that replacements of the produce are viewed as being like that which grows from them? They are both forbidden because they derive from the forbidden produce. If this is the case, it is no different for him and it is no different for another. Neither may derive benefit from the replacements.
Rachi non traduit
או דילמא. הכי קאמר דודאי אסור בחלופייהן דומיא דגידולין נינהו וכי היכי דאסור בגידולין הכי נמי אסור בחליפין:
אָמַר רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ''קוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לִיךְ'', לוֹוָה וּבַעְלֵי חוֹבִין בָּאִין וְנִפְרָעִין. מַאי טַעְמָא בַּעְלֵי חוֹבִין נִפְרָעִין — לָאו מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין לָאו כְּגִידּוּלִין דָּמֵי?
Traduction
Rav Aḥa bar Minyumi said: Come and hear a proof from a baraita: With regard to one who says to his wife: Benefiting from me is konam for you, she may nevertheless borrow money to sustain herself, and the creditors can come and collect her debts from her husband. What is the reason that the creditors can collect from the husband? Is it not because she benefits only indirectly, and it must be that replacements, i.e., the creditors’ money, are not like that which grows from the original item?
Rachi non traduit
קונם שאני נהנה לך לווה ובעלי חובין באין ונפרעין. מבעלה דרצון הבעל הוא שילוו לה והא הכא דלוותה מאחרים דחילופי ממונו של בעל הוי ולא מיתסר אלמא דאין אדם אוסר דבר שלב''ל על חבירו דהא נפרעין מבעלה:
לאו כגידולין דמי. ובגידולין אסור אבל בחליפין מותר:
Tossefoth non traduit
תא שמע האומר לאשתו קונם שאני נהנה לך ותלה הדבר בתשמיש שאמר הנאת תשמישך עלי אם תיהנה משלי דאל''כ כיון דמשועבד לה לא מצי מדיר לה אי נמי דאדרה כשהיא ארוסה (או) ונישאת:
לוה ובעלי חובין נפרעין. כדאמר לותה ואכלה ועמדה ומיאנה אין לה מזונות הא לא מיאנה יש לה מזונות ואפילו לרבנן דחנן דאמרי הניח מעותיו על קרן הצבי ה''מ במפרנס אשת חבירו סתם אבל הלוה לה בתורת הלואה נפרע מן הבעל וא''ת ולרבנן דחנן היאך פורע חובה הרי אסור לפרוע למי שמודר הנאה ממנו וי''ל דהיינו בפורע חוב חבירו שהוא יכול לתובעו ולומר פרע לי מה שפרעתי בשבילך והוי כאילו הלוהו ממש אבל באשתו אינו חייב לפרוע לו כלל מה שפרע בשבילה:
מאי טעמא בעלי חובות חוזרין ונפרעין לאו דחילופין לאו כגדולין דמו. ושרו ליהנות למודר דאי אסורין א''כ מעות שמוסרין לה המלוים הוו חליפי מעות הבעל ומההוא דתנן (לעיל נדרים דף מג -) המודר הנאה מחבירו הולך אצל חנוני הרגיל אצלו וכו' לא מצי למיפשט בעיין דסתם חנוני לית ליה למיתבע מידי מן המדיר הילכך מתנת חנם הוא דיהיב לחנוני ואם ירצה חנוני עדיין יוכל לתבוע מודר אבל הכא דבעלי חובות יש לו על הבעל שהבעל חייב במזונות אשתו א''כ מה שהם מלוים לה הוי ממש חליפי מעות הבעל:
אָמַר רָבָא: דִּילְמָא לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד.
Traduction
Rava said: This is not proof: Perhaps it is the case that one should not benefit from replacements ab initio, but if one did it, it is done after the fact. Since the wife lacks any other means to support herself, the case is considered to be after the fact, and it is permitted for her to benefit indirectly. Still, replacements of an item are considered to be like that which grows from it ab initio.
Rachi non traduit
אמר רבא. לעולם אימא לך דחליפין כגידולין דמו ומיתסרי ואהכי לכתחילה לא תלוה ותאכל אבל בדיעבד שפיר דמי והא דאמרינן בהך פירקא דלעיל (נדרים דף מג.) המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותן לזה ובא הלה ונוטל מזה לא דמיא להא דהאי לא רמי עליה דהאי למיפרנסיה והאי דקיהיב להאי אימור לא משום מודר קא יהיב ליה אלא מתנה בעלמא הוא דקא יהיב להאיך אבל האי בעל דלמפרנסה קאי אימא דליתסר ליה לפרוע לבעל חוב לכתחילה הוא דלא:
Tossefoth non traduit
דילמא לכתחילה הוא דלא הא דיעבד עבד. כלומר לותה דוקא בדיעבד קאמר דאז בעלי חובין נפרעין אבל לכתחילה לא תלוה וכשלותה הרי זה דיעבד שאין זה חליפי איסור ממה שעדיין האיסור לא בא אבל מעיקרא סלקא דעתך דשרו רבנן ללוות בתחילה ולגרום דברים שיבא לידי איסור לכן פשיט מיניה דחליפי (טומאה) מותרין:
אֶלָּא, תָּא שְׁמַע: הַמְקַדֵּשׁ בְּעָרְלָה — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן — הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. הָכָא נָמֵי: לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד.
Traduction
Rather, come and hear a proof from another mishna (Kiddushin 56b): With regard to one who betroths a woman with fruit of orla, i.e., fruit of the first three years of a tree’s growth, from which it is forbidden to benefit, she is not betrothed because the fruits have no value. Betrothal can be performed only with an object worth at least one peruta. But if he sold them and betrothed her with the money he received, she is betrothed. Evidently, replacements of a forbidden item are permitted. The Gemara responds: Here also, one should not benefit from the replacement items given in exchange for the orla ab initio, but if one did it, it is done after the fact. Replacements of an item may still be considered to be like that which grows from it ab initio.
Rachi non traduit
תא שמע. דמותר אפי' לכתחילה:
המקדש בערלה. שהוא איסור הנאה אינה מקודשת:
מכרן וקידש בדמיהן מקודשת. אלמא דחליפין לאו כגידולין דמו דגידולין אסור ובחליפין משתרי:
ה''נ. מיירי דלכתחילה לא ימכור ואם קידש בדמיהם מאי דעבד עבד:
Tossefoth non traduit
ת''ש המקדש [בערלה] (בדמי ערלה פי' בדמים של ערלה) או כלאי הכרם אינה מקודשת משום דאיסורי הנאה אינון ולא הוי ממון. מכרם וקדש בדמיהן בערלה וכלאי הכרם מקודשת דאינן תופסין דמיהן אלמא שרי לאיתהנויי בחליפין דאי אסור ליהנות היה לנו לומר דאסור לשהות עמה באותם קידושין:
ה''נ הא לכתחילה הא דיעבד. כלומר אכתי איבעיא ליה אי מותר לכתחילה הוא או דוקא דיעבד אבל לכתחילה לא ואע''ג דעל ידי הקידושין הוא נהנה ממנה לכתחילה דוקא בקידושין שלא תקנו חכמים להפקיע הקידושין דכיון שהיא אשתו הוא חייב ליהנות ממנה אבל משאר הנאות אם אסור למוכרם אם לקח מן המעות כלי אסור ליהנות ממנו דאסור בחלופיהן קרינן ביה. מפירו''ש רבינ''ו שמעו''ן מקוצ''י:

מַתְנִי' ''הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם'' — הַמּוּדָּר אָסוּר. ''הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם'' — הַנּוֹדֵר אָסוּר. ''הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי'' — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וּשְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל,
Traduction
MISHNA: If someone says to another: I am hereby forbidden to you like an item dedicated to the Temple, then the one prohibited by the vow is prohibited from benefiting from the possessions of the one who took the vow. If someone says: You are hereby forbidden to me like an item dedicated to the Temple, then the one who took the vow is prohibited from benefiting from the possessions of the other. If he says: I am hereby forbidden to you and you are hereby forbidden to me like an item dedicated to the Temple, both are prohibited from benefiting from the possessions of the other. But it is permitted for both of them to benefit from the objects belonging to those who ascended from Babylonia, i.e., common property of the nation as a whole, which is not considered to be the property of any individual.
Rachi non traduit
מתני' הריני עליך חרם. נכסי יהיו עליך חרם:
המודר אסור. אבל המדיר מותר:
Tossefoth non traduit
הריני עליך חרם המודר אסור. דהכי קאמר הרי ממוני אסור עליך:
הרי אתה עלי חרם. הכי קאמר הרי ממונך עלי כחרם וחרם הוי הקדש דסתם חרם לבדק הבית:
ומותרים בדברים של עולי בבל כגון בור שבאמצע הדרך שעשאוהו עולי גולה. לפי שהפקירוהו לכל ישראל ולא נתנוהו להם להיות שותפין (כך) [בו] לענין שיוכל האחד לאסור חלק חבירו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source